יודאיקה – להרגיש את היהדות

בזמננו, יותר משהיה בעבר, קשה לצאת ולהתעלות קצת מחוץ ומעל לאווירת החול של היומיום הישראלי הלחוץ ולהרגיש את השבת והחג. כשמגיעים כבר לשבת קשה להרגיש אותה באמת ובתמים. כאילו משהו מהחול נשאר ולא עוזב. כאילו חסר משהו. חסרה לנו יודאיקה בחיים ובמיוחד בשבתות וחגים.

יודאיקה – לעורר את הנשמה

אחד הדברים שאנשים זוכרים מבית ההורים זה את אווירת השבת והחג, את שולחן השבת, את הריחות והמטעמים, את השיחות הרגועות ואת השירים, את מגש הכסף עליו עומדת החלה, את כוס הקידוש המעוטרת בעדינות ומנצנצת באור החוזר מהמנורה, את הפמוטים שהדליקה אמא מאירים באור יקר ומיוחד, כשהכל עטוף באווירת החום המשפחתי של פעם. דרך מצוינת לחדש ולחזק את אווירת השבת והחג היא לרענן קצת את כלי הקודש בבית. חברת פרינטופ קנתה לעצמה זה מכבר שם כאוטוריטה בתחום מוצרי הפרסום, מתנה למתגייס ועוד מתנות כמו מתנות לחגים ועוד. מוצרי היודאיקה של חברת פרינטופ נחשבים יפים במיוחד ובנוסף הם אינם יקרים יחסית למוצרי יודאיקה אחרים.

שבת על מה ולמה

אחת השאלות שאדם באשר הוא אדם, ובמיוחד אדם יהודי, היה תמיד שואל את עצמו, היא למה אני רץ וטורח כל חיי? שישה ימים בשבוע אני עמל וביום השביעי נח ליום אחד בלבד, וחוזר חלילה. האם לשם כך נועדו חיי? והאם היום השביעי, בו אני שובת ממלאכתי, נועד אך ורק כדי לנוח משאר השבוע, או שמע יש בו ערך מוסף? והערך המוסף של השבת, הוא רק ערך מוסף או שמה כאן טמון העיקר בחיים? האם כאן טמונה הנשמה, מקור העונג לנפשי שבעבורו אני טורח כל חיי?

להרגיש שוב יהודים

אם נרגיש את השבת כמו שהרגישו אותה אבותינו, נוכל להיזכר מי אנחנו ולהרגיש שוב טעם פנימי ואמיתי בחיינו. במקורות כתוב שהכל משמיים חוץ מיראת שמיים, אבל יראת שמיים קונים במעשים. במסכת אבות כתוב שלא עליך המלאכה לגמור, אך אינך רשאי להיבטל ממנה. את הייחוד שלנו כיהודים עלינו לשמר ואף לחזק ולהחיות מחדש, גם, ובעיקר, למען ילדינו. אפשר ורצוי להתחיל מהפרטים הקטנים ולהכניס קצת יודאיקה לחיים.